<h1>תורת הבית הארוך לרשב"א בית חמישי שער רביעי</h1>
<h2>דף כד:</h2>
גרסינן בפרק אלו מציאות אמר ר' אסי מצא חבית של יין בעיר שרובה גוים, מותרת משום מציאה ואסורה בהנאה, בא ישראל ונתן סימניה, מותרת בשתיה למוצאה. ואמרינן וכי מאחר דאסורה בהנאה, למאי מותרת משום מציאה, אמר רב אשי לקנקנה, יש מי שפירש, דבבא ישראל ונתן סימניה דמותרת בשתיה, דוקא בשיש בה חותם בתוך חותם. ואינו מחוור בעיני, דאם חותם בתוך חותם, מאי למימרא פשיטא, ועוד דלא אמרו חותם בתוך חותם אלא במפקיד אצל גוי, או מיחד אצלו או ששלח על ידו, דאי נגעי מירתתי ואי פתחו ונגעו, טורחין וסותמין כדי שלא יתפסו כגנב, אבל במציאה אם מצאה גוי ופתח ונגע, למה טרח וחזר וסתם, אלא ודאי כל שהיא סתומה מותרת דסתמא לא מצאה ולא פתחה, והוה ליה כבולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום, דתנן פתוחות אסורות סתומות מותרות.
